מדובר במשטר הרכושי השני שמציג חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג ( 1973 ) . במידה ובני זוג לא ערכו הסכם ממון או שערכו הסכם חלקי בלבד, אזי יחול עליהם המשטר הרכושי של איזון משאבים והכוונה חלוקה שווה בין בני הזוג ברכוש שנצבר במשותף במהלך הנישואין.
החלוקה תתבצע עם תום קשר הנישואין או במקרים מיוחדים הכתובים בחוק לפני תום הנישואין. החוק קובע כי לצורך איזון המשאבים יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג ולנכות מסכום זה את סכום החובות המגיעים מאותם נכסים. במידה ושווים של נכסי אחד מבני הזוג עולה על שווי הנכסים של בן הזוג השני, חייב בן הזוג שביתר לתת לבן הזוג השני את מחצית ההפרש.
בכלל הנכסים והרכוש המשותף נכללים גם זכויות פנסיה, נכסי קריירה, מוניטין במקרים מסוימים, עסקים . אך לא נכללים , נכסים שאחד מבני הזוג קיבל בירושה ו/או מתנה. גם גמלה שאחד מבני הזוג מקבל עקב נכות או תאונה לא תאוזן בין בני הזוג.