גילה של אוכלוסית העולם המערבי עולה בהתמדה. בשנת 2030 צפוי מספר של האנשים שגילם עולה על 65 שנה לעמוד על שיעור של כ- 30% מהאוכלוסייה. העלייה בתוחלת החיים מציבה בפני אנשים רבים אתגרים הכרוכים בהסתגלות לשינוי. שינוי מרכזי המצריך הסתגלות הוא המעבר שאותו חווים אנשים בגיל השלישי מניהול חייהם באופן אוטונומי ועצמאי לחיים תוך מידה כזו או אחרת של תלות באחרים.

היות שהמשפחה היא הגורם העיקרי המספק מענה לתלות זו, מחייב השינוי יותר ויותר משפחות להיות מעורבות בקבלת החלטות הנוגעות לאנשים בגיל השלישי. החלטות כאלה עשויות להתייחס לבריאותו של האדם בגיל השלישי כמו: אשפוז, טיפול רפואי, מיעוט במשאבים כלכליים שדרושים לטיפול, למקום מגוריו כמו: מעבר למסגרת בית אבות, להסדרים כספיים ורכושיים כגון: צוואות וירושות, לעיתים מרבית הטיפול נעשה על ידי בן-משפחה אחד בלבד אך קבלת ההחלטות נעשית ע"י בני משפחה רבים, מצב זה יוצר רגשות זעם והתנגדות ומסלים את הסכסוך.
תהליכי קבלת ההחלטות במשפחה בדרך כלל טעונים מבחינה רגשית ופעמים רבות מתעוררים במסגרתם קונפליקטים וסכסוכים.

מלבד סכסוכים במשפחה, עשויים אנשים בגיל השלישי כמו בכל גיל להיות מעורבים בסכסוכי צרכנות, סכסוכי שכנים ועוד. ובמידה שאותם אנשים מתגוררים בבית אבות, יכולים להתעורר סכסוכים עם צוות בית האבות, עם הדיירים האחרים ועוד.

נמצא כי אנשים בגיל השלישי מעדיפים לשמור את העניינים המשפחתיים "בתוך המשפחה" והם מעוניינים לפתור את הבעיות שלהם בעצמם ומשום כך, ימנעו לעיתים להשתמש בעזרה חיצונית לפתרון המחלוקות. סכסוכים שמעורבים בהם אנשים בגיל השלישי עשויים ללבוש אופי של התנגשות בין ערכים העשויים לשקף גם "פערי דורות".

גישור באופן כללי מבוסס על העיקרון שזכותו של כל אדם לקבל החלטות באשר לגורלו בדרך של בחירה חופשית. תהליך הגישור שם לו למטרה לתת מענה לצורכיהם של כל הצדדים לו וכך מתאפשרת "הגדלת העוגה" מבחינת השלם גדול מסך חלקיו , כלומר גיוס של כלל המשאבים של המעורבים בסכסוך ומציאת פתרונות יצירתיים וגמישים שמותאמים באופן המיטבי לצדדים לגישור.

יתרונות הגישור בפתרון מחלוקות בגיל השלישי:

*ככלל ,המגשר יכול לוודא כי יישמרו יחסי כוחות מאוזנים בגישור ובפרט בגישור בסכסוכים שמעורבים בהם בני הגיל השלישי עשוי ההכרח בשמירה על איזון הכוחות להתחדד, שכן מחד, בני הגיל השלישי עלולים לחוש עצמם חלשים לעומת המשתתפים האחרים בגישור בשל חוסר תמיכת בני המשפחה האחרים, בשל בריאות לקויה , רגשי אשמה, ועוד ומאידך, איזון הכוחות עשוי גם להיות מוטה דווקא לטובתו של האדם בגיל השלישי , כאשר אדם זה הוא בעל כוח רב יחסי בשל הכבוד שרוחשים אליו, היסטוריה משפחתית, מסורת קבלת ההחלטות במשפחה או כל סיבה אחרת. המגשר מחויב לתהליך שיבטיח איזון כוחות.

* הליך גישור אפקטיבי מותנה בנגישות של כל הצדדים לתהליך ולכל המתרחש במסגרתו. הבטחת הנגישות מצריכה, בחינת כשירותם של כל בעלי העניין להשתתף בגישור, שימוש בייעוץ מקצועי, שימוש בעזרים, נגישות תקשורתית, נגישות פיזית. המגשר אמור להבטיח שכל התנאים האלה יקוימו.

*יש להתאים את ההליך לצורכי הצדדים. למשל: גם אם הוכרז צד כפסול דין, מוצע לאפשר לו לנכוח בגישור יחד עם האפוטרופוס שלו. אם יש צד הזקוק לליווי ו/או תמיכה, חשוב שתהיה לצד התמיכה הנ"ל.

הצדדים בעזרת המגשר יכולים להגיע לפתרונות יצירתיים ולבחון את יישומם . חשוב לערוך בוחן מציאות לאור היכולת הכלכלית , הפיזית והמנטלית של הצדדים. ניתן אף לערוך הסכמי ביניים ובכך להקל על הצדדים להסתגל למצב החדש.