אפוטרופוס, מה זה אומר ?

 

בימים אלה, התקבל שינוי  משמעותי בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כך שאדם , אשר אינו מסוגל לקבל החלטות בעצמו בקשר לענייניו , הדרך לעזור לו תהיה לאו דווקא ע"י מינוי אפוטרופוס, אלא תבחן כל מקרה לגופו , תוך נקיטת צעדים כמה שפחות מגבילים המתחשבים בכבודו , רצונו, צרכיו והאינטרסים של האדם.

 

אז מי הוא האפוטרופוס ? 
אדם שתפקידו לדאוג לענייניו של מי שאינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו , אשר מוסמך על ידי החוק או על ידי בית המשפט, נקרא אפוטרופוס. הורים לילדים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים ( עד גיל 18 ).
אנשים בוגרים שאינם מסוגלים לטפל בענייניהם נקראים פסולי דין או חסויים.

החוק שמטפל בענייני האפוטרופסות הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

בית המשפט הוא זה שממנה אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל יותר לטפל בענייניו הרכושיים והגופניים, בין אם מדובר באפוטרופוס על רכוש וגוף גם יחד , ובין אם מדובר על אפוטרופוס על רכוש בלבד או על גוף בלבד. מינוי האפוטרופוס בא להגן על החסוי ולסייע לו בכל פעולה משפטית או רפואית או בכל עניין אחר ולשמור על טובתו.

חוק  הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
לאחרונה, עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות . התיקון מחולל שינוי משמעותי במוסד האפוטרופסות ומעגן את הגישה המתפתחת ברחבי העולם בדבר שמירה על כבודם וזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, בין אם מדובר בילדים, בוגרים או קשישים. התיקון מאפשר, במקום למנות אפוטרופוס , לתת לאדם "ייפוי כוח מתמשך" לנהל ענייניו של אדם אחר מבלי הצורך להיקרא אפוטרופוס. ייפוי הכוח יכול שיהא מוגבל לפעולות מסוימות ומאפשר חופש מסוים לחסוי לשלוט בענייניו. תיקון החוק התבקש לאור מקרים רבים של מינוי אפוטרופס לאדם , תוך רמיסת כבודו העצמי של האדם. 

"תומך החלטות"

בחודשים לפני אישור תיקון החוק, פסקה כבוד השופטת אספרנצה אלון בבית המשפט לענייני משפחה , בפסק דין חדשני, מודל של "תומך החלטות" שיהווה תחליף למינוי אפוטרופוס לחסוי במקרים מסוימים. לאחר פסיקתה של כבוד השופטת אלון, פסק גם כבוד השופט זגורי מבית המשפט לענייני משפחה על "תומך החלטות" לחסוי חולה סכיזופרניה שלא היה מסוגל לטפל בענייניו בעצמו.


תיקון החוק לכשרות המשפטית והאפוטרופסות הוא המשך לתהליך שהחל כבר בבתי המשפט , שבו הדרך לסייע לאדם אשר אינו מסוגל לקבל בעצמו החלטות בקשר לענייניו, תיבחן כל מקרה לגופו, וינקטו צעדים כמה שפחות מגבילים, תוך התחשבות מקסימלית בכבודו ורצונו של האדם, בצרכיו ובאינטרסים שלו.