מטרת ההסכם למנוע סרבנות גט. ההסכם אינו פותר את הבעיה של עגינות שנובעת מכך, שאחד מבני הזוג נעלם, או מאבד הכרה או אינו בריא בנפשו.
ההסכם זהה ורלוונטי לכלל הציבור, דתיים וחילוניים כאחד. ההסכם תקף מבחינה משפטית ומבחינה הלכתית.
ההסכם חובר בעיקר ע"י הרב אלישיב קנוהל, הרב דוד בן זזון והטוענת הרבנית רחל לבמור.
לבו של ההסכם הוא מנגנון המזונות המוגדלים שנועד למנוע סרבנות גט. כאשר המבקש להתגרש מודיע על כוונתו , ובן זוגו מסרב להתגרש תוך פרק זמן מוגדר מראש – יחויב המסרב בתשלום דמי מזונות מוגדלים. במסגרת ההסכם , כל אחד מבני הזוג מתחייב לזון את האחר.
סכום דמי המזונות שנקבע הוא 1,500 $ , או חמישים אחוזים מהכנסתו החודשית הממוצעת ( הגבוה מבין השניים ).
מנגנון ההסכם נכנס לפעולה מרגע שליחת ההודעה ע"י כל אחד מבני הזוג, ללא צורך בקבלת הסכמה מבית המשפט או מבית הדין.
ההתחייבות לעמוד בלוח הזמנים של ההסכם מעודדת את בני הזוג הנתונים במשבר, להגיע להידברות ולהסכמות , מוקדם ככל האפשר.
עפ"י ההסכם יש אפשרות לנסות לשקם את הנישואין בעזרת גורם מקצועי מוסמך. בתום 180 יום, איש המקצוע מעריך האם יש סיכוי לשיקום הנישואין. אם המטפל מתרשם שיש סיכוי לשיקום הנישואין מעניק ההסכם ארכה למימוש ההתחייבות.
כדי לאשר הסכמי טרום נישואין יש להחתים נוטריון, או רושם נישואין במועצה הדתית או בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי, אבל לאחר הנישואין, ניתן לאשר ההסכם רק ע"י בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני.
עפ"י ארגון "צהר" ההסכם נקרא הסכם מאהבה .
